|
|
|
|
|
|
לי-אור
מוקדש לליאור, אחד מהמוני ילדי הרחוב שפגשתי בכיכר ציון
מאת: חגית ויינטראוב
אמצע הלילה
כיכר ציון הומה
בילדי קש
הוא התגלה בפנַי
עם תווים של גבר
וחיוך של ילד
חם ומבויש
חושף עיניים קורנות
ברגע נלהב.
מוחו קודח צלילים
בנפשו התועה
התרה את הייחוד
של ה"למה"
וה"איך"...
נשמה טהורה
עם יצר
משולהב
נלחמים בגוף
שהתלכלך...
בעודו מתפתל
נאבק ברהב
נדקרתי.
מחט עם חוט עדין -
שלו
חוט עדין של
כאב
השתרך לי ללב
ונגע בי.
ויהי לי-אור:
האומנם כל הכובש את יִצְרוֹ
הוא בהכרח גיבור?
|
|
|
|
|
|
|
