מאת: חגית ויינטראוב
חלקות של יראה וכבוד נרמסו לעמדַת עלבון וּפחד מותירים חלל מרוקן מאהבה.
יש בי זעם!
בְּדִיוּק לחלל הזה חילחלה שנאה חסרת טעם.
